גילוי ופיתוח תרופה

פיתוח תרופות חדשות מתחיל במעבדות עם מדענים, כימאים ופרמקולוגים, אשר מזהים גורמים תאיים וגנטיים (הנקראים סמנים ביולוגיים) הקשורים במחלות ספציפיות. המדענים מחפשים חומרים המתכווננים לסמנים הביולוגיים. ייתכן שחומרים אלה, כימיים או ביולוגיים, יהיו בעלי השפעות טיפוליות.

מתוך כל 5000 התרכובות החדשות המתגלות, רק כחמש נחשבות בטוחות לניסוי בבני אדם לאחר הערכות פרה-קליניות. יידרשו שלוש עד שש שנים נוספות של ניסויים קליניים נוספים במטופלים, לאחריהם רק אחת מחמש התרכובות הללו תאושר בסופו של דבר כתרופה שניתן לשווקה.

אלו שלבי תהליך פיתוח תרופות חדשות:

זיהוי היעד: תרופות לרוב פועלות על מרכיבים תאיים או גנטיים בגוף, הידועים כיעדים, שהסברה היא כי הם קשורים למחלה. מדענים משתמשים במגוון שיטות לזיהוי ובידוד של יעדים, בכדי ללמוד על הפונקציות שלהם וכיצד הם משפיעים על התרופה. לאחר מכן, מזוהות תרכובות להן מגוון אינטראקציות עם יעדי התרופה שעשויות להיות מועילות בטיפול של תרופה מסוימת.

בחירת היעד המועדף: על מנת לבחור יעדים בעלי סבירות טובה להיות שימושיים בפיתוח של טיפולים חדשים למחלה, חוקרים מנתחים ומשווים בין כל יעדי התרופה על בסיס הקשר שלהם למחלה מסוימת והיכולת שלהם לפקח על תרכובות ביולוגיות וכימיות בגוף. חוקרים יכולים לזהות תרכובות בעלות השפעה על היעד הנבחר.

בחירת המרכיב המועדף: המרכיב המועדף הינו כזה שמשערים כי הוא בעל יכולת לטפל במחלה. לעתים מפותחים אוסף או ספריות של מולקולות בודדות בעלות תכונות הנדרשות בתרופה חדשה. לאחר מכן, נעשות בדיקות על כל מולקולה כדי לאשר את ההשפעה על יעד התרופה.

אופטימיזציה של המרכיב המועדף: חברות פרמצבטיות בוחרות את המרכיב או המרכיבים בעלי היכולת הגבוהה ביותר להתפתח לתרופות בטוחות ויעילות על ידי השוואה בין תכונות של מגוון מרכיבים, כיצד הם מתפרקים ומשפיעים על הגוף. לרוב בשלב פיתוח זה, נערכים מחקרים באורגניזמים חיים (בגוף החי- in vivo) ובתאים במבחנה (במעבדה- .(in vitro

מהן הדרישות לפני שתרופה ניסיונית יכולה להיבדק בבני אדם ?

בשלב הפרה-קליני של פיתוח תרופה, יש לבדוק תרופה ניסיונית באופן מקיף במעבדה על מנת להבטיח כי היא תהיה בטוחה למתן לבני אדם. הניסויים בשלב זה יכולים לקחת בין שנה לחמש שנים ויש לספק מידע על ההרכב הפרמצבטי של התרופה, בטיחותה, אופן פיתוח התרופה ואופן ייצורה, וכיצד תנתן לבני אדם הנבדקים לראשונה.

  • טכנולוגיה פרה-קלינית : במהלך הפיתוח הפרה-קליני של התרופה, ניסויי מעבדה מתעדים את ההשפעה של התרופה הניסיונית באורגניזמים חיים (בגוף החי- in vivo) ובתאים במבחנה (במעבדה- in vitro).
  • כימיה, ייצור ובקרה (CMC)/רוקחות: תוצאות של ניסויים פרה-קליניים משמשים  את המומחים לקבוע את אופן פיתוח התרופה הטוב ביותר לשימוש הקליני המיועד. לדוגמא, תרופה המיועדת לפעול על הסינוסים ניתן לפתח כקפסולה בשחרור מושהה או כתרסיס לאף. רשויות רגולטוריות מחייבות ניסויים המתעדים את המאפיינים- הרכב כימי, ניקיון, איכות וחוזק של הרכיב הפעיל של התרופה ושל אופן פיתוח התרופה.
  • פרמקולוגיה / טוקסיקולוגיה: ניסויים פרמקולוגיים קובעים את השפעות התרופה המועמדת על הגוף. מחקרים טוקסיקולוגיים מתבצעים על מנת לזהות סיכונים אפשריים בבני אדם.

חובה לספק את תוצאות כל הניסויים לרשויות הרגולטוריות המתאימות על מנת לקבל אישור להתחיל ניסויים קליניים בבני אדם. הניסויים והתיעוד הנדרשים יבחנו על ידי הרשויות הרגולטוריות על מנת להמשיך לשלב הבא של פיתוח.

כיצד תרופות ניסיוניות נבדקות בבני אדם ?

ניסויים קליניים לרוב מתוארים ככאלה הכוללים שלב 1 (Phase I), שלב 2 (Phase II) ושלב 3  (Phase III) של מחקרים קליניים. בכל שלב, גדל מספר המטופלים הנבחנים.

מחקרי שלב 1 תוכננו לקבוע את הבטיחות והסבילות של התרופה המועמדת בבני אדם ובדרך כלל נערכים בין שישה לתשעה חודשים. אלה המחקרים הראשונים שנעשים בבני אדם. מספר קטן של נבדקים, לרוב מ-20 עד 100 מתנדבים בריאים, לוקחים את התרופה הניסיונית לתקופת זמן קצרה. המחקרים כוללים תצפית ותיעוד זהיר של האופן בה התרופה פועלת על הגוף- כיצד היא נספגת, מופצת, מתפרקת בגוף ומפונה.

מחקרי שלב 2 תוכננו לקבוע את היעילות ולהעמיק את המחקר על בטיחות התרופה המועמדת בבני אדם. בהתאם לסוג התרופה הניסיונית והמצב בו היא מטפלת, שלב זה של פיתוח בדרך כלל אורך בין שישה חודשים עד שלוש שנים. הניסוי מתבצע בעד כמה מאות של חולים הסובלים מהמצב בו התרופה הניסיונית תוכננה לטפל. ניסוי זה קובע את בטיחות ויעילות התרופה בטיפול במצב וקובע את המינון המינימלי והמקסימלי האפקטיבי.

מחקרי שלב 3 מספקים ניסויים נרחבים ביעילות ובטיחות התרופה הניסיונית, בדרך כלל בניסויים קליניים אקראיים וסמויים. בהתאם לסוג התרופה המועמדת והמצב בו היא מטפלת, שלב זה בדרך כלל דורש שנה עד ארבע שנים של ניסויים. בשלב 3, בדיקות בטיחות ויעילות נערכות בכמה מאות עד אלפי חולים מתנדבים הסובלים מהמצב בו התרופה הניסיונית מטפלת.

תיעוד של בטיחות ויעילות התרופה הניסיונית ומכיל את כל המידע שנאסף במהלך תהליך פיתוח התרופה. בסיום של ניסויים פרה-קליניים וקליניים מוצלחים, אוסף זה של מסמכים מוגש לרשויות הרגולטוריות המתאימות. התיק צריך להציג ראיות משמעותיות שהתרופה הינה בעלת ההשפעה אותה מייחסים לה, כאשר אנשים משתמשים בה, בתנאים להם נרשמה, הומלצה או הוצעה בהתוויה. קבלת אישור לשיווק תרופה חדשה לעתים קרובות אורכת בין שישה חודשים לשנתיים.

למעלה
MTM5OTIy,MTM5OTc3,MTM5MDE0,MTM5OTUz,MTM5NjAx,MTM5NjMy,MTM5Mzk3,MTM5NDQx,MTM5NDQx,MTM5Njk0,MTM5NzQ4,MTM5NjQ5,MTM5ODky,MTM5NDEw,MTM5OTQ2,MTM5NDY1,MTM5OTkx,MTM5MDA0,MTM5MDEx,IDEzOTY0OQ==
MjAxNw==
MTM5OTIy-,MTM5OTc3-,MTM5MDE0-,MTM5OTUz-,MTM5NjAx-,MTM5NjMy-,MTM5Mzk3-L2hlL3Byb2R1Y3QvcGF0aWVudC90cnVsaWNpdHkvaW5kZXguYXNweA==,MDY3Njc2-,MTM5NzE3-,MTM5OTE1-,MTM5MDIx-,MTM5Njg3-,MTM5NzMx-,MTM5Nzg2-,MTM5NDQx-L2hlL3Byb2R1Y3QvcGF0aWVudC90cnVsaWNpdHkvaW5kZXguYXNweA==,MTM5NjQ5-L2hlL3Byb2R1Y3QvcGF0aWVudC9odW1hbG9nLWt3aWtwZW4tMjAwL2luZGV4LmFzcHg=,MTM5ODky-L2hlL3Byb2R1Y3QvcGF0aWVudC9zdHJhdHRlcmEvaW5kZXguYXNweA==,MTM5NDEw-L2hlL3Byb2R1Y3QvcGF0aWVudC9zdHJhdHRlcmEvaW5kZXguYXNweA==,MTM5OTQ2-L2hlL3Byb2R1Y3QvcGF0aWVudC9zdHJhdHRlcmEvaW5kZXguYXNweA==,MTM5NDY1-L2hlL3Byb2R1Y3QvcGF0aWVudC9zdHJhdHRlcmEvaW5kZXguYXNweA==,MTM5OTkx-L2hlL3Byb2R1Y3QvcGF0aWVudC9zdHJhdHRlcmEvaW5kZXguYXNweA==,MTM5MDA0-L2hlL3Byb2R1Y3QvcGF0aWVudC9zdHJhdHRlcmEvaW5kZXguYXNweA==,MTM5MDEx-L2hlL3Byb2R1Y3QvcGF0aWVudC9zdHJhdHRlcmEvaW5kZXguYXNweA==,MTM5Njk0-L2hlL3Byb2R1Y3QvcGF0aWVudC9iYXNhZ2xhci9pbmRleC5hc3B4,MTM5NzQ4-L2hlL3Byb2R1Y3QvcGF0aWVudC9iYXNhZ2xhci9pbmRleC5hc3B4,MTM5NjQ5-L2hlL3Byb2R1Y3QvcGF0aWVudC9odW1hbG9nLWt3aWtwZW4tMjAwL2luZGV4LmFzcHg=